The Psycho-Geographical Home: “Homemaking” in the Frontier
Publication Announcement by Sigal Eden Almogi (Israel)
(2020). Home Cultures: The Journal of Architecture, Design and Domestic Space, 17(1): 45-68.
This article seeks to understand home as an extension of internal objects and to understand the deeper roots of homemaking in the self. Through the psychoanalytic lens and a brief overview of the psychoanalytic literature, we re-connect to notions of home. Homemaking serves as a mediating practice throughout life because it projects a person’s internal home representation onto the home itself. The gaps between the representations of a person’s internal home and that person’s physical/external home are discussed as a ‘potential space.’
www.tandfonline.com/eprint/FYDVAWZVSVDIAGIQGD97/full?target=10.1080/17406315.2020.1780682
Sigal Eden Almogi, Ph.D.
Lehavim, Israel
Email Sigal Eden Almogi
הבית הפסיכוגיאוגרפי: מודל לעבודה פסיכואנליטית עם ייצוגי בית המגורים כאובייקט פנימי/חיצוני
ד”ר סיגל עדן אלמוגי
התיאוריות הפסיכואנליטיות מיעטו להתבונן בבית הפיזי כבעל חשיבות במבנה ובהתפתחות הנפשית של הפרט, והוא הפך ל’נוכח נפקד’ בשיח הטיפולי. המאמר מציע מודל תיאורטי וקליני: ‘הבית הפסיכוגיאוגרפי’, המייצג מערכת יחסים בין הבית הפיזי לייצוגיו הפנימיים בעולם הנפש. המודל בוחן ומרחיב הנחות יסוד פסיכואנליטיות: בית הילדות מוצג כהרחבה של כ’ייצוגי האובייקט’ ההוריים, שהופנמו בתחילת החיים. ייצוגיו נחשפים דרך זיכרונות חושיים, מתוך בחינת היותו ‘סביבה מחזיקה’, ובאמצעות אַפקטים ‘אלביתיים’. לאורך החיים הופך הבית למראה ולאובייקט להשלכות של ייצוגיו הפנימיים, באמצעות ‘עשיית בית’. המרחב המתקיים בין ייצוגי הבית הפנימיים לבין הבית הפיזי/חיצוני מוצע כ’מרחב פוטנציאלי’. אתאר תהליכים אלו בליווי דוגמה קלינית ודיון המדגים שימוש במודל הבית הפסיכוגיאוגרפי בעבודה הקלינית. בטיפול הופכת גם הקליניקה למעין בית, ולמרחב חלימה פסיכוגיאוגרפי משותף.
[1] המאמר התקבל לפרסום ב”שיחות”, כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה.
www.tandfonline.com/eprint/FYDVAWZVSVDIAGIQGD97/full?target=10.1080/17406315.2020.1780682
Sigal Eden Almogi, Ph.D.
Lehavim, Israel
Email Sigal Eden Almogi
